פוסט שפורסם בשבוע שעבר בעמוד הפייסבוק הפמיניסטי-אקטיביסטי "פוליטיקלי קוראת" גרר גל של תגובות הזדהות, תסכול, זעם – ובעיקר הרבה שאלות. "אני כותבת את המילים האלו מדם רחמי. ליטרלי", כתבה מאיה ארזי, אחת ממאות מיליוני נשים ברחבי העולם שנוטלות או שנטלו גלולות למניעת היריון.
הטענה המרכזית שלה, שניסחה בצורה חריפה וקולעת, הייתה פשוטה: נשים רבות מדממות מדי חודש בזמן שהן נוטלות גלולות, למרות שהן לא מבייצות, ולטענתה - אין שום הצדקה רפואית לכך. "הגזלייטינג הרפואי הכי מוצלח של המאה", כתבה ארזי.
כשניסתה להבין למה זה קורה, היא גילתה, לדבריה, שהדימום הזה כלל אינו מחזור, אלא מה שמכונה "דימום נסיגה" (withdrawal bleed), תוצאה של הפסקה יזומה בגלולות הפעילות. דימום שנועד ליצור אשליה של וסת – כדי להרגיע את הרופאים, את הציבור השמרני, ובעיקר את הכנסייה הקתולית של שנות ה-50. "מה יקרה אם תיטלו את הגלולות הפעילות באופן רציף ותדלגו על גלולות הפלצבו?", שאלה ארזי, וענתה: "פאקינג. כלום".
מאיה ארזיצילום: פרטי "הגוף מתנהג כאילו יש מחזור"
ד"ר אולה גוטצייט, אחראית תחום שימור פוריות בקריה הרפואית רמב"ם, אישרה את עיקרי הדברים: "נשים שלוקחות גלולות לא מבייצות, ואין את ההורמונים שמשפיעים לרעה על רירית הרחם - לכן אין צורך בדימום. זה לא מחזור, זו תופעה שפותחה כדי שנשים ירגישו שהגוף מתנהג כאילו יש מחזור. רפואית - זה חסר משמעות". צפו בריאיון המלא עם ד"ר גוטצייט:
(האם נשים מדממות בגלל החלטה של גברים בשנות ה-50?צילום: מיקי שמידט)
ד"ר גוטצייט הסבירה דהמבנה של חפיסות הגלולה - 21 ימים של הורמונים ושבעה ימים של פלצבו (תרופת דמה) - אינו הכרחי מבחינה רפואית. "היצרנים בנו את זה כך מתוך מחשבה שזה יתקבל יותר טוב. אבל היום אנחנו יודעים שאפשר להוריד את גלולות הפלצבו ולהמשיך לחפיסה הבאה – כמובן, תלוי בסוג הגלולה".
ד"ר אולה גוטצייטצילום: קטי חכיםהיא מדגישה: מדובר בהחלטה שראוי לקבל בליווי רופא, ויש נשים שמעדיפות דימום אחת לחודש מסיבות רגשיות – וגם זה לגיטימי.
הפוסט המקורי שרטט תמונה רחבה יותר: מערכת רפואית גברית, שמאז המצאת הגלולה בשנות ה-50, קיבעה את הרעיון שנשים "צריכות לדמם" כדי שהמוצר ייתפס כטבעי, מוסרי ונסבל. לא כדי להועיל לגוף – אלא כדי לאיים פחות על הסדר החברתי.
ד"ר רויטל לינדר, סגנית מנהל מחלקת נשים ורופאה בכירה ביחידה הגינקו-אונקולוגית בקריה הרפואית רמב"ם, מאששת את עיקרי הדברים. לדבריה, הדימום בגלולות אינו מחזור, אלא "דימום נסיגה" – שנגרם מהפסקת ההורמונים. נשים שמעוניינות בכך, היא מציינת, יכולות - בהנחיית רופא - ליטול גלולות ברצף ולדלג על הדימום: "יש נשים שמעוניינות לחוות וסת ולהרגיש כאילו דבר לא השתנה מהבחינה הזו, ויש כאלה שבוחרות אחרת".
"אין קשר בין נטילת גלולות לקושי להרות או בעיות פוריות", אומרת ד"ר לינדר. "הפוריות חוזרת בדרך כלל בתוך כמה שבועות עד חודשים". היא גם מפרטת יתרונות רפואיים נוספים של הגלולה: הפחתת כאבים, סיכון נמוך יותר לסרטן רירית הרחם והשחלה, הקלה באקנה ועוד.
מאיה ארזי, כותבת הפוסט: "דמיינו שמשרד הבריאות היה מאשר לשווק תרופה עבור גברים, שגורמת ללא שום סיבה לדימום מהפין, כאבי אשכים, התכווצויות, כאבי שרירים, מצבי רוח, מיגרנות, ירידה תפקודית וכו'. כמה זמן היה לוקח לתרופה הזו לרדת מהמדפים? הרפואה המוטה מגדרית מכה שנית, וכולנו משלמות את המחיר הכבד"
גלולות למניעת היריון מכילות הורמונים משני סוגים: אסטרוגן במינון משתנה ו/או פרוגסטרון שהוא המרכיב החשוב למניעת היריון. ההורמונים הללו פועלים למעשה באופן שמעכב את תהליך הביוץ אצל האישה ומונע מצב של איחוד בין הביצית לזרע. במקביל, הגלולה מניעה שני תהליכים נוספים המהווים מעין מעטפות הגנה נוספות שמקשות על התפתחות היריון. הראשון הוא שינוי שההורמונים מייצרים ברירית הרחם, למקרה שהביוץ התרחש בכל זאת, ובכך מונעים את קליטת העובר. תוצאה נוספת של צריכת ההורמונים שבגלולה היא הסמכת ריר צוואר הרחם, מה שמקשה על תאי הזרע לעשות את דרכם למפגש עם הביצית.
למרות היתרונות, לא לכל אחת מותר ליטול גלולות. שתי הרופאות מדגישות שיש התוויות-נגד ברורות (כלומר, מצבים רפואיים שבהם אסור להשתמש בגלולה): "נשים עם קרישיות יתר, פקקת בעבר, יתר לחץ דם לא מאוזן, או היסטוריה של סרטן רגיש לאסטרוגן. גם נשים שסובלות ממחלת לב או עברו התקף לב, סוכרת חמורה, מחלות כליה וכבד ותפקודים לא תקינים באיברים הללו, ערכים גבוהים של שומנים בדם, ונשים עם חשד להיריון, צריכות להימנע מנטילת גלולות למניעת היריון", אומרת ד"ר לינדר, "במצבים אלו, החשיפה להורמונים שבגלולות, עלולים להוביל לסכנות בריאותיות חמורות ואף לסכנת מוות".
גם נשים מניקות צריכות גלולות מיוחדות, ובמקרה של תרופות נוספות – יש להיוועץ עם הרופא המטפל. "במקרה של נשים מעשנות מעל גיל 35", מוסיפה ד"ר לינדר, "חל איסור לעשות שימוש בגלולות".
ד"ר רויטל לינדרצילום: הקריה הרפואית רמב"םאילו תופעות לוואי שכיחות יכולות להופיע?
"בשימוש בגלולות יכולות להופיע תופעות לוואי שכיחות: בחילות, רגישות בשדיים, שינויים במצב רוח, ירידה בחשק המיני, וכן - דימומים לא סדירים בתחילת השימוש. לרוב, תופעות הלוואי חולפות אחרי כמה חודשים. אם לא, יש להתייעץ עם רופא/ת הנשים ולשקול את החלפת הגלולות".
בשיחה באולפן, נשאלה ד"ר גוטצייט גם על התחום שלא התקדם: גלולת מניעה לגברים. "היו ניסיונות עם טסטוסטרון, בדומה לאסטרוגן בנשים, כדי לעצור את ייצור הזרע – אבל התרופות גרמו להרבה תופעות לוואי. עכשיו בודקים תרופות חדשות", השיבה. "בהרבה מקומות בעולם אמצעי מניעה נפוץ מאוד הוא וזקטומיה – חיתוך צינוריות הזרע. זה בטוח, יעיל, ופשוט. לצערי בישראל זה פחות מקובל".
לדבריה, יש פחות השקעה במחקר רפואי בנשים. "זה יותר מורכב לחקור בגלל הסיכון להיריון, וההשפעות ארוכות הטווח", אומרת ד"ר גוטצייט. "אבל הייתה התקדמות: הגלולות היום בטוחות יותר, במינונים נמוכים יותר. ויש גם התקנים, טבעות, אמצעים אחרים".
2 צפייה בגלריה
יתרונות רפואיים של הגלולה: הפחתת כאבים, סיכון נמוך יותר לסרטן רירית הרחם והשחלה, הקלה באקנה ועוד
(צילום: Shutterstock)
השאלה, כך נראה, אינה רק רפואית. הפוסט שהצית את הדיון לא התמקד בביוכימיה, אלא בהקשר החברתי של שליטה בגוף הנשי. "אני מזמינה אתכן לבצע את הניסוי המחשבתי הרדיקלי הבא: דמיינו שמשרד הבריאות היה מאשר לשווק תרופה עבור גברים, שגורמת ללא שום סיבה לדימום מהפין, כאבי אשכים, התכווצויות, כאבי שרירים, מצבי רוח, מיגרנות, ירידה תפקודית וכו', במשך 25% מהזמן, ב-100% מהמקרים", כתבה מאיה ארזי. "עכשיו נסו לנחש כמה זמן היה לוקח לתרופה הזו לרדת מהמדפים (אם בכלל הייתה מגיעה אליהם). יומיים? שלושה? כן. הרפואה המוטה מגדרית מכה שנית (או בפעם המיליון), וכולנו משלמות את המחיר הכבד".
ארזי סיכמה: "לא בדיוק המתקתי את הגלולה. אבל לפד, ולשקר, יש כנפיים. והגיע הזמן לקצוץ אותן". בפוסט נוסף שהעלתה לאחר מכן היא צירפה מקורות לטיעוניה מהפוסט המקורי שכתבה: "הטענות לדרמטיות, זעם והתלהמות בפוסט נכונות בהחלט. סלחו לי, אני בדיוק בדימום נסיגה".
